מידע על סרטן העור

לסרטן העור מספר סוגים, כאשר המוכר מביניהם הוא מלנומה. למעשה, הסוגים השכיחים ביותר הם סרטני עור שאינם מלנומה (כ-95%), BCC (בזליומה) שמהווה כ-80% מכלל סרטני העור שאינם מלנומה ו-SCC (קשקש) שמהווה כ-20-15%. בנוסף, יש גידולים בעלי שכיחות נמוכה יותר כמו קאפושי סרקומה, גידול של תאי מרקל, לימפומות ועוד.

כמה זה נפוץ?

מלנומה נחשב לגידול ה-5 בשכיחותו מסך הגידולים הסרטניים, וגידולי עור שאינם מלנומה נחשבים לגידול הסרטני השכיח ביותר (כ-8% בעולם). השכיחות עולה עם הגיל ותלויה בגורמי סיכון, כמו סוג עור, חשיפה לאור על-סגול (UV) וכו'.
העלייה במודעות בשנים האחרונות, הביאה לגילוי של מקרים רבים יותר. בשלב מוקדם של המחלה, אז יש סיכוי גבוה לריפוי עי טיפול מקומי.

האם מי שחלה במלנומה חשוף יותר לחלות בסרטן עור שאינו מלנומה או הפוך?

יש גורמי סיכון משותפים לגידולי עור שאינם מלנומה, ולכן ישנה עלייה בסיכון במטופלים אלו. בנוסף, יש עלייה בסיכון לגידולי עור במטופלים שמקבלים תרופות מסוג מעכבי BRAF, השכיחות יותר בטיפול במלנומה.

האם סרטן העור שאינו מלנומה הוא תורשתי?

ברוב המוחלט של המקרים, גידולים אלה אינם תורשתיים. עם זאת, לסוג העור ואופן התנהגותו בשמש, יש קשר משפחתי. במקרים נדירים, הרקע לפיתוח הגידולים הוא גנטי (לדוגמה בתסמונות XP, גורלין, אלבנזים).

סוגי הטיפולים המוצעים

בגידולים השכיחים, BCC ו-SCC, מדובר במרבית המקרים במחלה מקומית שניתנת לריפוי באחוזים גבוהים (כ-95%) על ידי טיפול מקומי כמו ניתוח או קרינה. 

מטרות הטיפול:

הסרת הגידול המקורי
מניעת התפשטות מקומית או מרוחקת שלו
ניסיון להשיג תוצאה קוסמטית ותפקודית טובה.

הטיפול הסטנדרטי ברוב המקרים הוא ניתוח מקומי בו מוציאים את הגידול, לרוב בהרדמה מקומית. 

בחלק מהמקרים, ניתן לבצע ניתוח מוהס. הניתוח מתאים בעיקר למקרים בהם הגידול נמצא במקומות שהוצאתו עלולה לגרום לפגיעה קוסמטית או תפקודית, לדוגמה בפנים. הניתוח מאפשר לחסוך הוצאה של רקמה תוך הסתכלות מיקרוסקופית בזמן הניתוח ווידוא הגעה לשוליים נקיים.

במקרים נבחרים, בהם מדובר בגידולים מאוד מוקדמים ושטחיים, ניתן לשקול טיפול מקומי עם משחות, כגון אפודיקס, משחה של כימותרפיה (5FU) או אלדרה, שעובדת מקומית על מערכת החיסון או טיפול בחנקן.

גידולים מתקדמים יותר דורשים ניהול רב צוותי ושילוב בין ניתוח, קרינה וטיפולים אונקולוגים.

מלנומה. הטיפול תלוי בשלב המחלה. במחלה מוקדמת, גם לאחר הוצאת הנגע לביופסיה, יש צורך בהרחבת השוליים של הצלקת הניתוחית. בנוסף, בהתאם למאפיינים הפתולוגיים של המלנומה ודרגת הסיכון, נוצר לעיתים צורך להוסיף דגימה של בלוטת זקיף. בלוטת הזקיף היא בלוטת הלימפה הראשונה שמנקזת את הגידול. המטרה לבדוק מעורבות של תאים מיקרוסקופים בבלוטה, כאלה שלא ניתן לגלות בבדיקה גופנית או בהדמיות (PET-CT, אולטרסאונד). כאשר מבצעים דגימה של בלוטת הזקיף, מדובר בניתוח בהרדמה מלאה הכרוך באשפוז.

גידולים עם גורמי סיכון. יש מקום לשקול טיפול משלים לאחר ניתוח, הניתן למשך שנה. מדובר בטיפול ביולוגי או אימונולוגי, שמטרתו למנועה חזרה של הגידול. במקרים מסוימים, יש מקום למתן הטיפול גם טרום הניתוח. הפגישה עם הצוות המקצועי להתוויית הטיפול המתאים ביותר עבור כל מקרה, חשובה במקרה זה במיוחד.

במקרים של מלנומה מתקדמת, לרוב מתחילים עם טיפול סיסטמי, כזה שזה עובד על כל הגוף. גם מדובר ברוב המקרים באימונותרפיה או טיפול ביולוגי. 

כיום יש מחקרים קליניים העוסקים בשלבי המחלה השונים והצוות הרפואי שלנו ישמח להרחיב בפניכם על מחקרים רלוונטיים.